ד"ר אירנה ספקטור-סרבנוגור – פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית
אינטגרציה – קליניקה לאבחון, טיפול והכוונה
דיכאון והפרעות מצב רוח
לכולם מוכרים הימים האפורים בהם מרגישים עצובים, "מבואסים", עייפים, חסרי כוחות וחשק. איך ניתן לדעת שלא מדובר במצב של מחלה ולמה זה בכלל חשוב?
חשיבות האבחון של דיכאון היא בכך שמדובר במחלה וכמו כל מחלה, דיכאון גורם לסבל ופוגע באיכות חיים של האדם, בזמן שטיפול מתאים עשוי להביא לריפוי ושיפור משמעותי בהרגשה ובתפקוד.
לדיכאון ישנם מספר מאפיינים שמאפשרים להבדיל בינו לבין העצבות הרגילה והם:
- איכות מצב הרוח- המצב רוח בדיכאון שונה מעצבות הרגילה שמוכרת לכל אדם. את ההרגשה הפנימית שחווה אדם בדיכאון ניתן להשוות לחולי, זה מורגש בכל הגוף, לעיתים כמו כבדות, קושי להזיז ידיים ורגליים, כמו כאב שהמקור שלו לא ידוע.
- משך – בניגוד לעצבות שלרוב חולפת במשך שעות ומקסימום ימים בודדים, הדיכאון נמשך שבועות עד חודשים ולרוב ללא הפוגות.
- תגובה לשינויים סביבתיים – בניגוד לאדם עצוב, האדם שסובל מדיכאון לא יגיב בשמחה לאירוע משמח או בשורה טובה. אחד המאפיינים החשובים של דיכאון הוא חוסר יכולת ליהנות ואובדן עניין בדברים האהובים על האדם הסובל.
- פגיעה תפקודית – בניגוד למצב רוח רע או עצבות, דיכאון פוגע בתפקודו של אדם במישורים רבים : בעבודה, בלימודים, ביחסים עם בני המשפחה וחברים.
- מאפיינים נוספים של דיכאון – לרוב, האדם בדיכאון יסבול מירידה בתאבון, משקל, הפרעות שינה, קושי להתרכז, הרגשת עייפות, חוסר אנרגיה. בדיכאון קשה יכולות להופיע מחשבות ייאוש, עד כדי מחשבות על מוות ורצון למות.
דיכאון סמוי
זהו כינוי למצב בו אדם מרגיש לא טוב, אך מתקשה להגדיר מה בדיוק מפריע לו ולא מייחס את המצוקה למצב נפשי. אם שואלים אותו האם מצב רוחו רע הוא ישלול זאת. יחד עם זאת, הוא חווה את כל הסימפטומים האחרים של דיכאון, כגון חוסר יכולת ליהנות, הפרעות שינה, ירידה בתאבון, עייפות, חוסר אנרגיה. בדרך הכלל המשפחה והחברים, הם אלו שישימו לב, יעירו וימליצו לפנות לרופא.
דיכאון על אש קטנה
בשפה המקצועית המצב מכונה "דיסטימיה" ומתאפיין באותם תסמינם של דיכאון שצוינו קודם, אך בעצמה נמוכה יותר. אנשים שסובלים מדיסטימיה לרוב מצליחים לשמור על רמת התפקוד סבירה ולא להיראות חולים של ממש, אך יחד עם זאת, הם סובלים, לא נהנים ולא ממשים את הפוטנציאל שטמון בהם. הטיפול בדיסטימיה הוא זהה לטיפול בדיכאון ויכול לכלול טיפול תרופתי, פסיכולוגי או שילוב בין שניהם.
טיפול בדיכאון - האם חייבים לקחת תרופות?
היום, הטיפול המקובל בדיכאון הוא טיפול תרופתי, כאשר מדובר בתרופות בטוחות, לא ממכרות ובניגוד לחששות של רבים, לא פוגעות בערנות (לא גורמות לעייפות, טשטוש וכד') ולא מחייבות שינוי כלשהו באורח חיים הרגיל.
ובכל זאת, האם חייבים לקחת תרופות?
לא בהכרח. טיפול פסיכולוגי בדיכאון בהחלט יכול להועיל גם ללא תרופות, אך יש לקחת בחשבון מספר גורמים:
- חומרת המחלה – ככל שדיכאון קשה וממושך יותר, כך סיכוי שטיפול פסיכולוגי בלבד יעזור הוא נמוך יותר.
- התאמת הטיפול למטופל – ככל שאדם יותר מודע לעצמו, לרגשות שלו, מתעניין ומוכן להשקיע מאמץ בגילוי מניעים הפנימיים שלו, כך סיכוי להיעזר בטיפול פסיכולוגי גדול יותר עבורו.
- מה משיגים בטיפול- הטיפול התרופתי בדרך כלל משיג את היעלמותם של התסמינים של דיכאון, כפי שבא לידי ביטוי בשיפור במצב רוח, שינה, תאבון, יכולת ליהנות, תפקוד. בטיפול פסיכולוגי המטרה היא להגיע לשינוי אישיותי, תובנה של נסיבות בהן הופיע הדיכאון ושיפור דפוסי התנהגות שהובילו להתפתחות המצב. היעלמותם של התסמינים דיכאוניים היא משנית לכך.
- הזמן – תדירות של הפגישות עם המטפל בטיפול פסיכולוגי היא פעם בשבוע או יותר, למשך כשעה. בטיפול פסיכיאטרי, התדירות של פגישות היא נמוכה יותר, לרוב פעם במספר שבועות בתחילת הטיפול ובהמשך, פעם במספר חודשים. הפגישות ממוקדות לבירור הסימפטומים והתאמת הטיפול התרופתי.
- משך הטיפול – בטיפול תרופתי בדרך כלל רואים מהר יותר את התוצאה, לרוב תוך 3-4 שבועות, כאשר בטיפול פסיכולוגי השיפור מגיע יותר מאוחר.
מניה-דפרסיה
בשפה מקצועית השם למחלה זו הוא הפרעה דו-קוטבית, כלומר המחלה שמאופיינת על ידי תקופות מתחלפות של מצבי רוח קוטביים - דיכאוני ומני .
מניה זהו מצב חולני בו אדם חווה מצב רוח מרומם, מגלה ביטחון עצמי מופרז ומרגיש פעיל ואנרגטי במיוחד. אולם, למרות ההרגשה הטובה, האדם מתפקד בצורה לא יעילה ואף עלול להזיק לעצמו ולסובבים. ההתנהגויות האופייניות לאדם שלוקה במניה הן בזבזנות, מתירנות מינית, שימוש מופרז בסמים ואלכוהול, נהיגה לא זהירה.
ללא טיפול, המצב יכול להתדרדר תוך תקופה קצרה עד כדי אובדן קשר עם המציאות, הופעת מחשבות בלתי הגיוניות ומעשים מסוכנים של ממש.
ללא טיפול, המצב יכול להימשך עד מספר חודשים, כאשר בעקבותיו, לרוב מופיע דיכאון.
יש חשיבות רבה לטיפול מהיר במקרה של אפיזודה מנית, כאשר מטרתו היא למנוע נזקים שהאדם עלול לגרום להם במהלך האפיזודה עצמה (כגון הפסדים כספיים, התנהגות מביכה, התנהגות מסוכנת וכד'). כמו כן, טיפול באפיזודה מנית יכול למנוע הופעת דיכאון שלרוב מגיע בעקבות מניה.