חדשות בפסיכיאטריה

דיכאון מעלה סיכון לסוכרת

כך עולה ממחקר שפורסם במאי 2010 בעיתון הפסיכיאטרי האמריקאי – The American Journal of Psychiatryבמהלכו עקבו החוקרים במשך 5 שנים אחרי 4.803 אנשים בגילאים 55 ומעלה, כשמתוכם זוהו  379 חולי דיכאון. הממצאים של המחקר מצביעים על עליה בסיכון לחלות בסוכרת בקרב אלו שסובלים מדיכאון, כאשר המאפיינים הייחודיים של דיכאון שנמצאו קשורים לעליה בסיכון, הינם דיכאון ממושך, דיכאון  לא מטופל ודיכאון בדרגה בינונית-קלה.
הקשר שבין סוכרת לדיכאון היה ידוע גם קודם, כאשר נמצא כי חולי סוכרת נוטים לפתח דיכאון בעקבות מחלתם. המחקר החדש מצביע כי קיים גם קשר הפוך והדיכאון יכול להיות אחד הגורמים האחראים להתפתחותה של סוכרת. ניתן לשאר, כי חלקם ממאפייני דיכאון כגון חוסר אנרגיה, ירידה בפעילות גופנית, תזונה לקויה ושינויים הורמונאליים,  מביאים להפרעה בויסות רמות סוכר בגוף וגרימת המחלה.
אחת ההשלכות הקליניות של תוצאות המחקר, היא החשיבות של טיפול בדיכאון במניעת סוכרת שהינה מחלה כרונית ואחראית על תחלואה גופנית משמעותית (בין סיבוכי סכרת יש למנות אי-ספיקה כליות, מחלות לב, פגיעה בראייה ועיוורון).  יש להדגיש, כי מדובר בדיכאון בדרגה בינונית-קלה אשר יותר שכיח באוכלוסיה הכללית , ה"לא-פסיכיאטרית" שלא רגילה לפנות לשירותי בריאות הנפש באופן שגרתי.
אז האם כדאי לרופא משפחה לשאול את מטופליו האם סובלים מתסמיני דיכאון בביקורת שגרתית, כפי שנהוג למדוד לחץ דם? נשמע הגיוני, אך קשה ליישום, מאחר ומשך הביקור הממוצע הוא פחות מ-10 דקות. יש לקוות כי עליה במודעות לדיכאון והשלכותיו אצל מטופלים עצמם, תעזור להם לפנות לעזרה ולקבל טיפול.


תזונה בריאה ובריאות נפשית

לתזונה בריאה יתרונות רבים ידועים ביניהם שמירה על המשקל התקין, מניעת מחלות לב,  סכרת וסרטן.  האם לתזונה הבריאה יש קשר גם לבריאות הנפשית?
יתכן וכן!
כפי שקובע מחקר שהתפרסם במרץ 2010 בעיתון הפסיכיאטרי האמריקאי - American Journal of Psychiatry, אנשים עם הרגלי תזונה בריאים, אלו שהתפריט שלהם עשיר בירקות, פירות, בשר, דגים ודגנים מלאים, סובלים פחות מסימפטומים נפשיים  ובייחוד מדיכאון ודיסטימיה (דיכאון קל אך ממושך), מאשר האנשים עם  הרגלי תזונה מערביים, אלו שהתפריט שלהם כולל מזון מעובד, מטוגן, ממתקים ובירה.
ממבט ראשון נראה כי יש סיבה נוספת לאכול בריא, אך האם משמעות תוצאות המחקר היא חד משמעית ומצביעה על כך שאוכל בריא מונעת דיכאון ומחלות נפש נוספות?
התשובה היא : לא ממש.  יתכן והקשר הוא דווקא הפוך, כלומר, מצבם הנפשי של אלו שסובלים מדיכאון ומחלות נפשיות אחרות משפיע על בחירת המזון שלהם, הם פחות מקפידים על תזונה בריאה ויכולים להשתמש באוכל הלא בריאה כפיצוי להרגשה הרעה.


ירידה בזיכרון בהיריון – לא בהכרח!

לאורך שנים מקובל היה לחשוב כי נשים בהיריון ואימהות צעירות סובלות משכחה וירידה קוגניטיבית, כאשר מחקרים מדעיים בנושא תמכו בכך. עם זאת, למחקרים אלו היו מגבלות משמעותיים כגון מספרי מדגם נמוכים והעדר השוואה בין תפקודי הזיכרון טרם כניסתן של נשים להיריון לאלו שבמהלכו ולאחר לידה. הקביעות נעשו על סמך השוואה בין נשים בהיריון לבין נשים בגיל זהה שאינן בהיריון.
במחקר שפורסם בפברואר 2010 בעיתון פסיכיאטרי הבריטי -The British Journal of Psychiatry , במדגם גדול של נשים בגיל הפוריות, נבדקו תפקודי הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים נוספים שלהן בתקופה שלפני ההיריון, במהלכו ובתקופה קצרה לאחר הלידה. על פי תוצאות של המחקר עולה, כי מלבד השלבים המאוחרים של היריון בו באחד מתוך 4 מבחנים של זיכרון הודגמה ירידה מסוימת בביצועים, לא נמצא שינוי משמעותי בתפקודים קוגניטיביים, כולל תפקודי הזיכרון,  בעת היריון ובמהלך תקופה ראשונה לאחר הלידה.
אז הפעם, הכינוי "טמטמת היריון" לא זוכה לתמיכה מדעית ויש לחפש הסברים אחרים לתופעת הבלבול והשכחה בהיריון, כגון עליה במתח נפשי ורגישות גבוהה שמאפיינים את התקופה המיוחדת הזאת.


האם תרופות נגד דיכאון משנות אישיות?

אחד החששות של אנשים ששוקלים להתחיל טיפול בנוגדי דיכאון הוא החשש כי התרופות עלולות לשנות את אישיותם. עד לאחרונה, הדעה המקובלת בעולם הפסיכיאטריה  הייתה כי התרופות לא משנות אישיות אלא מטפלות בסימפטומים של דיכאון בלבד, הדבר שיכול להתפרש כשינוי אישיותי.
במחקר של ד"ר  טאנג וחבריו, שהתפרסם בעיתון פסיכיאטרי Archives of General Psychiatry בדצמבר 2009, בחרו החוקרים לבדוק האם אכן ההשפעה של הטיפול נוגד דיכאון היא על הסימפטומים של דיכאון בלבד או לסירוגין, בעקבות הטיפול מופיע שינוי אישיותי שאינו קשור לשיפור בדיכאון. החוקרים בדקו את השפעתה של סרוקסאט, אחת התרופות הפופולאריות לטיפול בדיכאון, על המאפיינים האישיותיים של חולי דיכאון שטופלו בה. באופן מפתיע, תוצאות של המחקר הראו, כי באופן בלתי תלוי מהשפעתו כנוגד דיכאון, הטיפול בסרוקסאט הביא גם לשינויים אישיותיים.  נמצא כי אנשים שקיבלו את הטיפול, נהיו פחות נוירוטיים ויותר אקסטרוברטיים. נוירוטיות זוהי  תכונת אישיות שבאה לידי ביטוי בנטייה לחוות רגשות שליליים כגון חרדה, כעס ופגיעות. אנשים נוירוטיים הם אנשים  רגישים למצבי לחץ, יוצאים מאיזון בקלות ומאבדים שליטה על רגשותיהם. הם מתוארים כאנשים פסימיים, אשר מפרשים אירועים שגרתיים וניטראליים כמאיימים ומסוכנים.  לעומת זאת, אקסטרוברטיות או מוחצנות, מתבטאת באנרגטיות, חברותיות ואופטימיות.  אנשים אקסטרוברטיים נהנים בחברת אחרים, מגלים יוזמה, אסרטיביות ונדיבות.
האנשים שטופלו תרופתית, דיווחו כי הפכו להיות פחות רגישים לדחייה וביקורת, פחות מושפעים מסטרס, יותר חיוניים וחברותיים.
בנוסף לממצאים אלו, המחקר הראה, כי ירידה משמעותית יותר  בנוירוטיות ניבאה עמידות גדולה יותר בפני חזרתם של הסימפטומים של דיכאון.
ולסיכום, מסקנותיו של המחקר נותנים בסיס להניח, כי תכונות אישיותיות מסוימות כמו נוירוטיות, הם אלו שאחראים על נטייה לפתח דיכאון ויכולים להיות מושפעים ע"י טיפול תרופתי.
אז אכן, נראה כי  התרופות נוגדות דיכאון יכולות לגרום לשינוי אישיותי, אך האם זהו השינוי שכדאי לחשוש ממנו?