ד"ר אירנה ספקטור-סרבנוגור – פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית

מחלות פסיכוסומאטיות - כשהנפש מתבטאת בגוף

כדי לרפא את הגוף צריך לעתים לטפל גם בנפש. כל מה שצריך לדעת על מחלות פסיכוסומאטיות.

מהן מחלות פסיכוסומאטיות?

באופן כמעט בלעדי ברפואה, מחלות פסיכוסומאטיות מצביעות על הקשר שבין הגוף לבין הנפש. במחלות אלו, המצוקה הנפשית מתבטאת ביצירת תסמינים גופנים, או גורמת להחמרה במחלות כרוניות קיימות. מנגנונים פיזיולוגיים מורכבים מקשרים בין מערכת העצבים המושפעת מהמצב הנפשי, לבין מערכות הגוף השונות בהן מתפתחות המחלות. אסתמה, פסוריאזיס, כאבי גב, יתר לחץ דם ומחלות לב הם רק חלק מרשימה ארוכה של מחלות ובעיות רפואיות אשר מושפעות ממצבנו הנפשי. משום כך הטיפול במצבי סטרס (דחק) ובמצוקות נפשיות עשוי לשפר את מצבם הגופני של אנשים רבים, ובכללם אלו הסובלים ממחלות כרוניות.

איך משפיעים מצבי הדחק על הגוף?

הגוף שלנו מגיב במהירות למצבי לחץ באמצעות גיוס מערכות פיזיולוגיות שונות. ניתן לומר אפילו שבגופנו מופעלת מערכת חירום אוטומטית שמטרתה לאפשר לנו להתמודד עם מצבים מסוכנים ולצמצם את הנזקים שהם עלולים לגרום. כשאנו מזהים, למשל, רכב שמתקרב אלינו במהירות גבוהה ונשקפת לנו סכנת חיים, נרגיש דפיקות לב מואצות, קצב הנשימה שלנו יעלה, הדם יזרום לעבר השרירים ואנו נמלט מהסיטואציה מהר ככל האפשר, עוד לפני שנתפוס במודע מה קרה. למרבה המזל, בחיי היומיום סכנות מסוג זה הן נדירות, אך מערכת החירום הפיזיולוגית פעילה גם בעת מצבים פחות חמורים, שאינם מסכני חיים. למעשה, כל מאורע בחיינו שמביא לשינוי (חתונה, גירושים, מוות של אדם קרוב, מעבר דירה, עבודה חדשה וכדומה), בין אם מדובר בשינוי שלילי או חיובי, מחייב אותנו להסתגל אליו, גורם לסטרס, וכתוצאה מכך גם להפעלת מערכת החירום. לטווח הארוך, הפעלה כזו והשפעותיה על מערכות הגוף השונות יכולות להיות מזיקות. החוקרים מצאו, שככל שעולה מספרם של מאורעות כאלו בטווח זמן של שנה אחת, כך עולה הסיכוי של האדם לפתח מחלה פסיכוסומאטית באותה השנה. בנוסף לגורמים החיצוניים שמביאים להפעלת מערכת החירום הפיזיולוגית, גם מבנה האישיות שלנו משפיע ומווסת את התגובה שלנו למצבי דחק. אנשים עם סוג האישיות המכונה "סוג A" למשל – אנשים תחרותיים, עקשניים ותוקפניים – עלולים לפתח מחלות לב בשכיחות גבוהה יותר מאשר אנשים עם האישיות המכונה "סוג B", שהתכונות הבולטות שלהם הן רוגע ונינוחות.

אילו מחלות נגרמות או מחמירות בעקבות לחץ נפשי?

כמעט כל המערכות בגוף מושפעות ממצבי סטרס ועלולות להינזק מהם. להלן מספר דוגמאות למחלות פסיכוסומאטיות נפוצות אשר מושפעות ממצבנו הנפשי ויכולות לפרוץ בעקבות מצבי דחק או מצוקה משמעותיים.

תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrom – IBS) תסמונת המתבטאת בכאבי בטן כרוניים, נפיחות, שלשולים ועצירות. היא מתפתחת כתוצאה מהפעלת המערכת העצבית בתוך המעי, שגורמת לשינויים בתנועתיות המעיים ובשיבוש של פעולתם התקינה.

מיגרנה

כאבי ראש הנובעים ככל הנראה משיבושים באספקת הדם למוח ומושפעים באופן משמעותי ממצבי לחץ. מי שנוטים לפתח מיגרנות הם טיפוסים פרפקציוניסטים, דרשניים כלפי עצמם וזולתם וחובבי שליטה.

אסתמה

מחלה ריאתית המתבטאת בהתקפי קוצר נשימה ושיעול. ההתקפים פורצים לעיתים בעקבות מצבי לחץ וחרדה. בנוסף, קיים קשר בין חומרת המחלה לבין תכונות אישיותיות מסוימות, שביניהן רגישות לדחייה, פחדנות וקושי בהתמדה.

פסוריאזיס

מחלת עור כרונית, הבאה לידי ביטוי בנגעים עוריים שמופיעים ונעלמים לסירוגין. פריצת המחלה והישנותה קשורות לעיתים למצבי מצוקה ולחץ נפשיים. הסובלים מפסוריאזיס מאובנים לעיתים קרובות כסובלים מדיכאון, מהפרעות חרדה ומהפרעות אישיות.

כאבי גב תחתון

זוהי הבעיה השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיה הכללית. למרות שכאבי גב יכולים להתחיל בעקבות פריצת דיסק או טראומה, לרוב הגורם הוא פסיכוסומאטי. למערכת העצבית יש השפעה על כלי הדם שמזינים שרירים באזור הגב, ומשום כך מצבי לחץ, מצוקה נפשית וחרדה יכולים לגרום לשיבושים במערכת זו ולהתפתחות הכאבים.

הטיפול במחלות פסיכוסומאטיות

מטרת הטיפול במחלות פסיכוסומאטיות היא להביא לשינוי בהרגלי החיים של האדם אשר תורמים למצוקות הנפשיות שלו, ולשפר את יכולת ההתמודדות שלו עם מצבי סטרס.

קיימות מספר דרכי טיפול במחלות פסיכוסומאטיות:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

זהו סוג של טיפול פסיכולוגי שמטרתו להביא לשינוי בחשיבה ובהתנהגות של המטופל, על מנת לשפר את תפקודו ואופן התמודדותו עם מצבי דחק. במהלך הטיפול המטופל בוחן את דפוסי החשיבה שלו לגבי מצבי לחץ (למשל, נטייה לייחס לכל אירוע מלחיץ משמעות של כישלון אישי) ואת התגובות האופייניות לו (למשל, השקעת מאמץ יתר כשאינו נחוץ). בהדרכת פסיכולוג המטופל לומד לשנות את הדפוסים הבלתי יעילים של חשיבתו ולגבש אסטרטגיות חדשות להתמודדות.

למידת טכניקות הרפיה

המטופל לומד לזהות את התסמינים הגופניים המעידים על כך שהוא נמצא במצב של סטרס, ולהפעיל טכניקות הרפיה על מנת להוריד את רמת המתח ולהפחית את השפעת הסטרס על מערכות הגוף השונות.

ביופידבק

בשיטה זו לומד המטופל לשלוט במדדים שונים במערכת הגוף שלו, שבאופן טבעי לא נמצאים תחת שליטה מודעת (לחץ הדם, קצב הנשימה, מתח השרירים). הטיפול מתבצע על ידי חיבור למכשירים שמנטרים את המדדים, ומאפשרים למטופל לזות אילו פעולת שלו משפיעות על המדדים ומביאות לשינוי הרצוי.

טיפול פסיכיאטרי

במקרים בהם מחלות פסיכוסומאטיות מלוות גם בדיכאון וחרדה, יש צורך בהערכה פסיכיאטרי ושקילת טיפול תרופתי. בדרך כלל, התרופות המומלצות הן תרופות מקבוצת SSRI כמו ציפרלקס, סרוקסאט ופרוזאק, המשפיעות על המוליך העצבי – סרוטונין. מדובר בתרופות בטוחות, יעילות, לא ממכרות, עם מיעוט של תופעות לוואי.

לסיכום, חשוב לזכור כי מחלות פסיכוסומאטיות הינן מחלות שהטיפול בהן מורכב, ודורש את התייחסותם והתערבותם של אנשי מקצוע מתחומים שונים: רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, ולעיתם גם מומחים מתחומים אחרים. משום כך יש חשיבות עליונה לקשר טיפולי טוב ואמון הדדי בין החולה לבין רופא המשפחה שלו, שתפקידו לרכז ולכוון את תהליך הטיפול. הצלחת הטיפול תלויה בהתמדה, מוטיבציה ובנכונות האדם לחולל שינויים בחייו, ועל ידי כך לשפר את מצבו הבריאותי והנפשי.